ילדים זה שמחה

אין ספק שילדים זה שמחה. מצוות פרו ורבו היא מצווה חשובה ומהנה. השאלה היא מתי להתחיל להרחיב את התא המשפחתי. אצל אנשים במגזר הדתי זוהי שאלה שזוכה לפחות התחבטויות ושיקולים מאשר אצל המגזר הלא דתי. מהרגע שאנחנו מתחתנים מתחילים כבר לחשוב על להביא ילדים לעולם.יוצא מצב שבו אנו נהיים הורים בגיל מאוד צעיר ולא תמיד מחזיקים בכישורים הנדרשים בכדי לטפל בילדים היקרים שלנו. אבל יודעים מה? זה לא כזה נורא! מה עדיף לעשות במקום?

לשבת ולחכות שנים על גבי שנים עד שנרגיש שאנחנו מספיק מוכנים? הרי אף בנאדם לא באמת מוכן להיות הורה עד שהוא לא באמת מטפל בילדים שלו. ועם נתייחס לטיעונים הכלכליים. ילדים, לפחות לפי דעתי, יכולים לחיות במצב כלכלי פחות טוב משל חבריהם כל עוד הם זוכים לטיפול ואהבה מצד הוריהם. להורים צעירים יש גם הרבה אנרגיה לשחק עם הילדים שלהם, סביר להניח שיותר אנרגיה מ-להורים מבוגרים יותר. לפי דעתי, מה שחשוב הוא החינוך שאנחנו נותנים לילדים שלנו, האנרגיה שלנו שאנחנו מעבירים להם. זה שיש להם צעצועים משוכללים יותר לא יעשה אותם בני אדם טובים יותר. לסיכום הדעה שלי בנושא, פשוט תבינו שלא צריך להסתכל על ילדים בתור עול, צריך להסתכל עליהם פשוטו כמשמעו כסיבה לשמחה.
מאחל לכם הרבה הנאה מילדיכם לאורך השנים!

נכתתב ע”י אביבה פ.