שידוכים ביהדות

כבר זמן רב רציתי לכתוב משהו בנושא ‘שידוכים’. כל האמור בהמשך הוא לפי דעתי בלבד ואין לי שם כוונה לפגוע באף אחד. תראו, פעם היה באמת הגיון בשידוכים עקב זאת שנשים וגברים מהמגזר הדתי לא היו באים הרבה במגע. אבל היום, בעולם שהוא הרבה יותר פתוח ומודרני. עולם שבו נשים וגברים באים הרבה יותר במגע ונמצאים גם במסגרות משותפות, איני רואה שום סיבה לקיום של שידוכים במתכונת של “פעם”.
יותר מכך, היום אפשר להיות במגע עם אלפי אנשים מכל העולם בעזרת רשת האינטרנט. אתרים, לדוגמא כמו אתר ההיכרויות שבו אתם נמצאים כרגע, מאפשרים לכם להכיר אנשים שנמצאים בדיוק בראש שלכם. הם באים מהרקע שלכם ומבינים וחולקים את מטרותיכם בנוגע לקשר זוגי.

מלבד זאת, לשדכניות יש מאגר מוגבל, בטוח שהוא מוגבל יחסית למאגרים שרשת האינטרנט ואתרי הכרויות מציעים לכם. פה אתם גם יכולים לבחור בעצמכם ליצור קשר עם מי שנראה מתאים ל-כ-ם מבלי להסתמך על שיקולים של אדם אחר.
אפשר להבין את הסלידה ההתחלתית בשימוש בשיטות היכרות שכאלו השייכות יותר לעולם החילוני. אבל לטעמי אין מה לחשוש. אנחנו משתמשים במחשבים בכל-כך הרבה תחומים בחיינו למה שהם גם לא יסייעו לנו במציאת זוגיות?
חשוב לי להבהיר שאני לא נגד שירותי שידוכים קלאסיים. חשוב לי פשוט שאנשים ינסו גם אפשרויות אחרות, טובות לא פחות.

פרו ורבו

אחת מהמצוות החשובות ביהדות היא מצוות פרו ורבו והחובה לפעול בכדי להוליד צאצאים.
המצווה תקפה לכל בני זוג לאחר הכרות ורוצים להקים בית בישראל.
מצוות פרו ורבו היא המצווה הראשונה שמופיעה בתורה, ומקורה הוא בספר בראשית (פרק א כח):
“וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:”
המצווה מיועדת לגבר ולא לאיש,ה החיוב על פי היהדות הוא גם על מי שאינו יהודי, שכן הציווי נאמר לאדם הראשון שהוא אבי האנושות כולה על פי האמונה. המצווה אינה נכללת בשבע מצוות בני נח, אולם בתלמוד הבבלי נאמר ששבע המצוות כוללות רק מצוות פסיביות (“שב ואל תעשה”).
קיום המצווה הוא לאחר גיל 13 ולא מומלץ לפני והחיוב למצווה הוא מגיל 17 או 18 לפי פירושים שונים אך מעבר לגיל 20 האדם נחשב למבטל מצוות עשה.
ישנם הקלות ללומדי תורה שחוששים כי חיי הנישואים יפריעו להם בלימוד התורה ולהם ניתן אישור מיוחד מהרב לדחות את הנישואין.

המצווה מתבטאת בכך ש:
– גבר לא ראשי לחיות ללא אישה.
– אסור לגבר להתחתן עם אישה עקרה שאינה יכולה ללדת.
– אישה יכולה לבחור לא להתחתן או להתחתן אם סריס.
 – אסור לגבר לעקר את עצמו על ידי נטילת סמים אך לאישה מותר
– זוג נשוי שחי יחדיו 10 שנים ללא ילדים חייב להתגרש.

נכתתב ע”י אביבה פ.