אולי ניפגש בחול
תכננתי את הטיול “אחרי צבא” שלי לדרום אמריקה. חברות סיפרו לי שכדאי לי ללכת להרצאה במטייל. הגעתי, ישבתי עם ספרי המטיילים והמפות – צ’ילה, ארגנטינה, ברזיל, בוליביה, פרו אקוודור…הסיבוב הרגיל.
רשמתי כתובות יחד עם עוד איזה 15 חברה. בחור שישב על הרצפה לרגלי החליף איתי מיד ליד מפות וספרים. אבל רוב הזמן ראיתי רק את העורף והשיער השטני המסקרן שלו.
סיימתי להעתיק את כל הנתונים בסוף ההרצאה קמתי והשארתי לו את כל הספרים. הוא הרים חצי ראש לכיווני (כמובן שהצצתי מאחורי הכתף).
אספתי את כל השטויות שקניתי במענק השחרור שלי (שק”ש תרמיל ושאר מלפפונים..) ובסרבול הזה העפתי לו מכה עם התרמיל (המוצ’ילה המפוארת והכבדה שלי..) ישר בפנים.
עד עמקי נשמתי התנצלתי. ממש לא נעים. כזה חמוד. את הסיפור הקצרצר הזה אני כותבת כאן מקוסקו פרו. עדיין מחכה לראות אותו במסעדה או מלון ישראלים (hospedaje) אבל כלום. מקווה שהוא ישאיר לי תשובה למודעה שכתבתי באתר..
מספר הגולשים: 1,927 צפייות
דירוג 
Loading...
