הכרויות – תחנה ביניים לפי החתונה

אז מה חברים? אתם בקשר כבר כמה שנים טובות וכל הסביבה לוחצת אתכם להתחתן? כולנו מכירים את הבעיה הזו… בישראל שהיא מדינה ששמה את ערך המשפחה ברמה גבוהה כל-כך, נדמה כי נושא החתונה הופך למרכזי יותר ויותר ככל שאנו מתבגרים.
 לפעמים זה נאמר בצורה יחסית בוטה כמו “את כבר בת 30 אם תחכי עוד קצת מי ירצה להתחתן איתך?!” ולפעמים נרמז יותר בעדינות “אז מה חמודי, למה לא המשכת בקשר עם הבחורה ההיא? היא נראתה דווקא מאוד רצינית ואימהית”. יענו מה? “מה אני צריך עוד אימא יש לי כבר אחת בבית”.

אבל לא, “הילדים שלך יזדקקו לאישה שתהיה אימהית”. רגע אימא, מי אמר שאני רוצה ילדים?”. “למה אתה מתכוון? כולם רוצים ילדים בסופו של דבר.”. כאילו זה הדבר שצריך להנחות אותנו גם בבחירת בת הזוג שלנו. לא מי שאנחנו הכי נמשכים אליה או חושבים שהיא מגניבה, אלא זו שתדע לטפל טוב בבית ובילדים… מבינים למה אני מתכוון? פשוט לחץ חתונה.
לפי דעתי, חתונה זה משהו שצריך להיות בשבילנו…

חבר טוב שלי התחתן ברבנות, חתונה עם 20 משתתפים. עכשיו בטח יהיו אלו שיבואו ויגידו שזה נשמע להם חתונה מסכנה. אבל אני מבקש מאותם אנשים לעצור רגע ולחשוב. האם חתונה גדולה ‘וחלומית’ באולם יקר עם הרבה אנשים שאתם לא מכירים באמת נערכת בשבילכם?
נכתתב ע”י אלונה ב.