הרכבת באה יחד עם האהבה
הרכבת של ראשון בבוקר, הייתה דחוסה באנשים, כרגיל. כולם בדרך להתחיל את השבוע. מושבים פנויים לא היו. נכנסתי לקרון ומיד עליתי לקומה השנייה (שם בד”כ אני מוצא מקום – מזל שכזה). הפעם המזל בלמצוא מושב פנוי נעלמה כליל. עמדתי באמצע הקרון עד שלפתע צדתי מבט של סטודנטית עם שיער שטני ועיניים ירוקות גדולות. ברגע שהסתכלתי עליה, היא מיד חזרה לעיין בספר סטטיסטיקה שהיה מונח מולה. אני המשכתי להסתכל, והיא מדי פעם הרימה את עיניה, גילתה כי אני מביט בה, חייכה וחזרה למשוואות הסטטיסטיקה…
בחיפה, בדרך לצאת מהקרון, היא חלפה לידי. הרגשתי לפתע את ההתרגשות הזו, שלא חוויתי כ”כ הרבה זמן. ההתכווצות הנעימה הזו בבטן. המשכתי להסתכל עליה בעודה מתרחקת ממני, ועוד עקבתי אחריה במבט דרך החלון, היא נעלמה במהירות בהמון הסואן של התחנה.
עוד ימים רבים חשתי את תחושת ההחמצה. בשבועיים העוקבים את המפגש, דאגתי לעלות בימי ראשון על הרכבת באותה השעה ולחפש בכל הקרונות…. לשווא.
חבר טוב, שסיפרתי לו על המקרה, סיפר לי על אתר הזה ולא האמנתי שיש סיכוי, שהיא תכנס או תחפש, אך כנראה למטבע באמת שני צדדים. והנה, מצאתי את מיכל. היום אנחנו ביחד, מתכננים לעבור לגור ביחד (עוד לא החלטנו אם בחיפה ליד הטכניון, או בת”א ליד המשפחות) ושמחים כי הצלחנו למצוא אחד את השני ולהיפגש שוב.
מספר הגולשים: 2,028 צפייות
דירוג
Loading...
